ביטוח לאומי

תאונות עבודה

סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר תאונת עבודה כתאונה שארעה תוך כדי ועקב עבודתו של הנפגע. יוצא אפוא כי על מנת שתאונה תחשב לתאונת עבודה צריכים להתמלא שני תנאים מצטברים. האחד: נדרש כי התאונה תתרחש במהלך שעות עבודתו של הנפגע. השני: קשר ישיר בין העבודה לבין הפגיעה. תאונה אשר קרתה במהלך שעות העבודה, אך ללא כל קשר ישיר לעבודה עצמה, לא תחשב לתאונת עבודה, שכן במקרה זה התנאי השני אינו מתקיים. על פי החוק, גם תאונה אשר ארעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של העובד מביתו לעבודה או בחזרה ממנה תחשב לעונת עבודה, והנפגע יוכל לדרוש מהמוסד לביטוח לאומי פיצוי בגינה. על פי החוק, כל עובד מבוטח מפני פגיעות גוף אשר אירעו תוך כדי ועקב עבודתו על ידי המוסד לביטוח לאומי, ועל כן זכאי להגיש תביעה למוסד זה במקרה של פגיעה בעבודה.

חשוב לציין כי את התביעה להכרה בתאונה כתאונת עבודה, יש להגיש לביטוח לאומי, בתוך 12 חודשים ממועד התאונה, שאחרת עלול הדבר לשלול מהנפגע חלק מזכויותיו והפיצוי המגיע לו. המוסד לביטוח לאומי ישלם לנפגע דמי פגיעה עבור עד 91 ימי היעדרות. לאחר מכן על הנפגע להגיש למוסד לביטוח לאומי, תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה. אז תיבדק חומרת הפגיעה על ידי ועדה רפואית ובהתאם לאחוזי הנכות שייקבעו, ייקבע גם גובה הפיצוי.

- נכות עד 9% אינה מזכה בפיצוי כלשהו.

- נכות בשיעור של 10% ועד 19% תזכה במענק חד פעמי, אשר יחושב לפי: 43*% נכות*75% משכר ברוטו.

- נכות בשיעור של 20% ומעלה-תזכה את הנפגע בגמלה חודשית לפי חישוב הבא: %נכות *75% משכר ברוטו.

נפגעת בתאונת עבודה, מה עלייך לעשות:

- לדווח על התאונה למעסיק.

- לפנות לחדר מיון או קופת החולים, לציין כי התאונה ארעה בזמן העבודה ולוודא שכך נרשם.

- אם היו עדים לתאונה, לקחת את פרטיהם, שם, תעודת הזהות, כתובת וטלפון.

- לצלם את מקום התאונה.

- להיבדק ע"י רופאים ולשמור את כל התיעוד הרפואי הקשור לפגיעה.

יתכן ולנפגע בתאונת עבודה תקום עילת התביעה גם כנגד גורמים נוספים:

המעביד, מקום בו התאונה ארעה עקב רשלנות המעביד, ניתן יהיה להגיש כנגדו תביעת נזיקין.

דוגמאות נפוצות לרשלנות מעביד:לא דאג לסביבת עבודה תקינה ובטיחותית, לא דאג לספק לעובדיו ציוד,

מגן ואביזרים הדרושים להם לצורך ביצוע העבודה, לא דאג למתן הדרכה מספקת וכיו"ב.

מחלת מקצוע-מהי?

מחלה שחלה בה המבוטח השכיר עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו או מחלה שחלה בה המבוטח העצמאי עקב עיסוק במשלח ידו.

המחלה תוכר כמחלת מקצוע, אם הנפגע יוכיח כי קיים קשר בין התנאי בהם נדרש לעבוד ובין המחלה ממנה הוא סובל. בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954, קיימת רשימה של מחלות אשר מוכרות כמחלות מקצוע. עם זאת, ישנן מחלות רבות שאינן מופיעות ברשימה זו, אך הן הוכרו על ידי בתי הדין לעבודה ובתי המשפט השונים כמחלות מקצוע, כגון ירידה בשמיעה וטנטון כתוצאה מחשיפה לרעש במקום העבודה ברמות שונות.

מי ייחשב למבוטח בביטוח נפגעי עבודה?

- עובד שכיר (חוץ משוטר, סוהר ועובד שירותי הביטחון).

- עובד עצמאי אשר מוגדר בסעיף 1 כמי שעסק באותה תקופה במשלח ידו שלא כשכיר לפחות עשרים שעות בשבוע בממוצע, או שהכנסתו הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מ-50% מהשכר הממוצע, או שהוא עסק במשלח ידו לפחות שתים עשרה שעות בשבוע בממוצע והכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מהסכום כאמור בלוח א' המופיע בחוק הביטוח הלאומי. סעיף 77 קובע כי זכאותו של עצמאי לגמלאות נפגעי עבודה תיבדק רק אם בזמן הפגיעה היה רשום במוסד לביטוח לאומי כעובד עצמאי.

- מי שנמצא בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי במקום שאושר בתקנות הביטוח הלאומי.

- מי שנבחן לפי חוק החניכות או חוק שירות התעסוקה בשעת הבחינה בלבד.

- מי שמתאמן לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום.

- אסיר, עציר או חוסה במעון העובדים בעבודה שאינה מן השירותים הרגילים של מקום הימצאם.

- מי ששכרו נקבע על פי החוק, כגון חבר כנסת.

על מי חלה חובת תשלום דמי הביטוח?

- עובד שכיר- חובת תשלום דמי הביטוח בעדו מוטלת על המעביד, ואין זכותו לגמלה נפגעת בשל חוב של המעביד בדמי ביטוח.

- עובד עצמאי- חובת תשלום דמי הביטוח מוטלת עליו, ואם קיים חוב בדמי הביטוח בחשבונו, רשאי המוסד לביטוח לאומי שלא לשלם לו גמלה או לשלם לו גמלה מופחתת, תלוי בסכום החוב וזמן פיגור התשלום.

סוגי הגמלאות בביטוח נפגעי עבודה

טיפול רפואי-מבוטח שנפגע בעבודה מתאונת עבודה או מחלת מקצוע, זכאי לטיפול רפואי חינם לריפוי (לרבות אשפוז, תרופות ומכשירים), להחלמה ולשיקום רפואי ומקצועי וכן לתשלום הוצאות הנסיעה למקום קבלת הטיפול הרפואי וחזרה ממנו, הכל במידה ובאופן שנקבעו בתקנות הביטוח הלאומי.

כיצד יש לפעול לצורך קבלת הטיפול הרפואי?

ראשית, יצוין כי הטיפול הרפואי ממומן על יד הביטוח הלאומי והוא ניתן למבוטח באמצעות קופות החולים האלה בלבד: "שירותי בריאות כללית", קופת חולים "מכבי", קופת חולים "מאוחדת" וקופת חולים "לאומית". עזרה ראשונה תינתן למבוטח גם על ידי מגן דוד אדום, בית חולים וכל רופא הקרוב למקום הפגיעה, אולם המשך הטיפול יינתן בקופות החולים.

לצורך קבלת הטיפול הרפואי, כצעד ראשון על הנפגע לדאוג להמצאת הפניה בכתב בטופס מיוחד כאשר המבוטח השכיר יקבל את הטופס בל' 250 ישירות ממעבידו, והמבוטח העצמאי יקבל את הטופס בל' 283 באמצעות קופת חולים או בסניף המוסד לביטוח לאומי במקום מגוריו.

כצעד שני על הנפגע לסור מייד לרופא, על מנת לקבל "תעודה ראשונה לנפגע בעבודה". לתעודה זו חשיבות עליונה בבירור פגיעתו של הנפגע והסכמת הביטוח הלאומי להכיר בנפגע כזכאי מכח נפגעי עבודה.

דמי פגיעה

דמי הפגיעה הנם תשלום המשולם על ידי המוסד לביטוח לאומי למבוטח שנפגע בעבודה כתוצאה מתאונת עבודה או מחלת מקצוע, ועקב כך על פי אישור רפואי נקבע כי הוא אינו מסוגל לעבוד לא בעבודתו הנוכחית ולא בעבודה מתאימה אחרת. תשלום דמי הפגיעה נועד לפצות את נפגע העבודה על אובדן שכר או הכנסה עקב פגיעתו בעבודה, והם משולמים בעד פרק הזמן שלא עבד הנפגע למעשה בכל עבודה ונזקק לטיפול רפואי, ולכל היותר בעד 91 ימים הנמנים ממחרת יום הפגיעה.

בעד יום הפגיעה לא ישולמו דמי הפגיעה, כאשר למבוטח השכיר ישלם המעביד את שכר אותו יום. בעד שני הימים הראשונים שלאחר יום הפגיעה ישולמו דמי פגיעה רק למבוטח שלא היה מסוגל לעבוד 12 ימים לפחות לא כולל יום הפגיעה.

למבוטח השכיר המוסד לביטוח לאומי משלם את מלוא דמי הפגיעה וגובה מהמעסיק את התשלום ששילם למבוטח עבור 12 הימים הראשונים (פרט למעסיק של עובד במשק בית).

למבוטח העצמאי לא ישולמו כלל דמי פגיעה עבור 12 הימים הראשונים.

על פי הרשאה מיוחדת מהמוסד לביטוח לאומי (תקנה 22 לתקנות הביטוח הלאומי(ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954), המעסיק רשאי לשלם דמי פגיעה לעובדיו במקום או בשם המוסד לביטוח לאומי, אשר לא יפחתו מדמי הפגיעה המגיעים לעובד על פי החוק. כמובן שהמבוטח לא יהיה זכאי במקרה זה גם לתשלום דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי.

כיצד יש לפעול לצורך קבלת דמי פגיעה?

- כצעד ראשון, יש למלא טופס שנקרא "תביעה לתשלום דמי פגיעה בעבודה והודעה על פגיעה בעבודה" (בל' 250).

- בתום מילוי טופס התביעה, ימסור המבוטח השכיר את הטופס למעסיקו אשר יאשר את נסיבות הפגיעה, יפרט את שכרו של המבוטח בכל אחד מ-3 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיק המבוטח את עבודתו עקב הפגיעה, ויחתום במקום המיועד לכך בטופס. המבוטח העצמאי יצהיר בטופס התביעה על פרק הזמן שלא עבד או צמצם את היקף עבודתו עקב הפגיעה.

- אל טופס התביעה יש לצרף את המסמכים הבאים: תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה-תעודה מקורית שניתנה בקופת חולים או בבית חולים ממשלתי או ציבורי. אם הטיפול הראשוני ניתן בשירות רפואי פרטי שלא הוסמך לטיפול בנפגעי עבודה, יש לפנות לקופת החולים בה אתה חבר לשם קבלת התעודה.

- מסמכים רפואיים בקשר לפגיעה.

- תעודות המשך מקוריות יש לצרף לתביעה או לשלוח לסניף המוסד לביטוח לאומי בו הוגשה התביעה.

- אם הפגיעה נגרמה כתוצאה מתאונת דרכים יש לצרף גם דו"ח משטרה, צילום תעודת ביטוח והעתק מהתביעה לחברת הביטוח.

- במידה והתובע עבד ב-3 החודשים שלפני הפגיעה בכמה מקומות עבודה, יצרף תלושי שכר מכל המעבידים.

מועד הגשת התביעה

את התביעה לדמי פגיעה יש להגיש למוסד לביטוח לאומי בתוך 12 חודשים מיום הפגיעה.

יש לשים לב כי שיהוי בהגשת התביעה עלול לפגוע בזכאות לגמלה.

תשלום דמי הפגיעה

במידה והמוסד לביטוח לאומי אישר את התביעה, ישולמו דמי הפגיעה לזכות חשבון הבנק של המבוטח.

במידה ודחה המוסד לביטוח לאומי את התביעה, תשלח אל המבוטח הודעה על הדחייה ועל סיבותיה.

ערעור על החלטת המוסד לביטוח לאומי

על החלטת פקיד התביעות של המוסד לביטוח לאומי ניתן לערער בפני בית הדין האזורי לעבודה בתוך 12 חודשים

מיום קבלת ההודעה הכתובה של המוסד לביטוח לאומי.

גמלת נכות מעבודה

מיהו "נכה עבודה"?    

נכה עבודה הינו מבוטח שעקב פגיעה בעבודה או מחלת מקצוע נפגע כושרו לעבוד והוא אינו מסוגל לעבוד בעבודה שבן גילו ומינו מסוגל לעשותה. חשוב לדעת! בעוד שבמשך הזמן בו זכאי הנפגע לדמי פגיעה אסור לו לעבוד, הרי שבזמן קבלת תשלומים בגין נכות זמנית או קבועה, אין מניעה לכך. התביעה לגמלת נכות תידון רק לאחר שתאושר תביעתו של המבוטח לדמי פגיעה בעבודה.

כיצד יש לפעול לשם הגשת התביעה וטיפולה?

 

כצעד ראשון - יש למלא טופס שנקרא "תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה ולתשלום גמלת נכות מעבודה", ולהעבירו אותו תוך 12 חודשים ממועד הפגיעה לסניף המוסד לביטוח לאומי הסמוך למקום המגורים. 

- לאחר הגשת התביעה, יוזמן המבוטח לוועדה רפואית. המדובר בוועדה המורכבת מרופא אחד או שני רופאים המומחים בפגיעות מסוג פגיעתו של המבוטח, והם אינם עובדי המוסד לביטוח לאומי.בועדה יושב גם מזכיר/ה הועדה-עובד/ת ביטוח לאומי, שתפקידו לרשום את דברי המבוטח ואת פרוטוקול הועדה.

- על המבוטח להתייצב לפני הועדה הרפואית במועד ובמקום הרשומים בהזמנה, להציג בפני הועדה את תעודת הזהות שלו ואת כל המסמכים הרפואיים שבידו, כולל בדיקות וצילומים עדכניים.

- רופאי הועדה יחליטו בהתאם לסוג הפגיעה אם יש צורך לערוך למבוטח בדיקה גופנית. במהלך הבדיקה יתייחסו הרופאים לבעיות ולמגבלות הרפואיות שצויין המבוטח ולפגיעה שהוכרה על יד המוסד לביטוח לאומי.

- אם הועדה הרפואית סבורה כי מצבו של הנכה אינו יציב, היא רשאית לקבוע לו דרגת נכות זמנית של נכות מעבודה, כשבתום התקופה יוזמן הנכה לועדה רפואית פעם נוספת על מנת לבחון מחדש את מצבו הרפואי.

- הודעה על החלטת הועדה בצירוף העתק דו"ח הועדה ישלח אל המבוטח בדואר. במידה ונקבע דרגת נכות, תיק המבוטח יועבר לפקיד התביעות לטיפול בתשלום הקצבה או המענק.

 

מיהו "נכה נזקק"?

נכה עבודה שהמוסד לביטוח לאומי קבע לו נכות זמנית נמוכה מ-100% ועקב הפגיעה בעבודה אין לו סיכוי לעבוד בעבודה כלשהי, וגם אין לו הכנסה מעיסוק כלשהו, יהא זכאי לדרגת נכות זמנית בשיעור 100% למשך 4 חודשים. המוסד לביטוח הלאומי ידון בבקשה, בועדה המורכבת מפקיד שיקום, רופא מוסמך ועובד המוסד שנקבע לכך. סמכות ועדה זו לקבוע למבקש דרגת נכות זמנית של 100%, גם אם נכותו האובייקטיבית אינה ממלאת תנאי זה על פי התקנות. דרגה זו תזכה את הנפגע בקצבה מלאה של 75% משכרו ברוטו. בתום 4 החודשים, רשאי הנפגע להגיש בקשה בשנית להכרה בו כ"נכה נזקק" ורשאי המוסד לביטוח לאומי לאשר לו ארכה נוספת לקבלת זכות זו.

ערר על החלטת הועדה הרפואית  

על החלטת הועדה הרפואית בדבר דרגת הנכות מעבודה ניתן לערור לפני הועדה הרפואית לעררים תוך 60 יום מיום קבלת ההודעה על החלטת הועדה הרפואית בצירוף נימוקי ערר. את נימוקי הערר ניתן להגיש גם בתוך 60 יום מיום קבלת ההודעה.

מבנה הועדה הרפואית לעררים

הועדה הרפואית לעררים מורכבת משלושה רופאים מומחים שאינם עובדי המוסד לביטוח לאומי. הועדה רשאית לאשר את החלטת הועדה הרפואית הראשונה, לשנותה או לבטלה, ואין זה משנה מי ערער. (המוסד לביטוח לאומי או הנפגע עצמו) ואף אם לא נתבקשה הועדה לשעות כן.

ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים

החלטת הועדה הרפואית לעררים הנה סופית, ולא ניתן לערער עליה אלא בשאלה משפטית בלבד לפני בית הדין האזורי לעבודה, תוך 30 יום מיום קבלת ההודעה על החלטת הועדה הרפואית לעררים. 

דיון מחדש בדרגת הנכות עקב החמרה במצב הרפואי-החמרת מצב

נכה עבודה בעל דרגת נכות צמיתה (קבועה) שהייתה החמרה במצבו, רשאי לפנות למוסד לביטוח לאומי ולבקש קביעה מחודשת של דרגת נכותו, ובלבד שעברו 6 חודשים מהקביעה האחרונה של דרגת הנכות (בהסכמת רופא מוסמך של המוסד לביטוח לאומי אפשר לדון בקביעה מחודשת של דרגת הנכות לפני תום 6 החודשים), ויש בידו תעודה רפואית המאשרת את ההחמרה במצבו כתוצאה מהפגיעה בעבודה.

 

גם רופא מוסמך של המוסד לביטוח לאומי רשאי לבקש בדיקה מחודשת של נכה עבודה בעל דרגות נכות צמיתה אם עברו 6 חודשים מהקביעה האחרונה של דרגת הנכות. אם הנכה לא התייצב לבדיקה המחודשת בלא סיבה מוצדקת, רשאי המוסד לביטוח לאומי להפסיק את תשלום הגמלה עד שיתייצב לבדיקה.

  תשלום יותר מקצבה אחת

 

- על פי החוק לא ישלם המוסד לביטוח לאומי לאדם מספר קצבאות בעד פרק זמן אחד (למעט קצבת ילדים, קצבת לידה, תשלום בעד יילוד שאמו נפטרה, גמלת סיעוד ודמי קבורה, אותם אפשר לקבל), אולם מקבל קצבת נכות מעבודה יוכל לקבל בו זמנית קצבת נכות מעבודה בעד פגיעה אחרת, ובלבד שסך כל קצבאות הנכות שלו מעבודה לא יעלה על הקצבה שהיה מקבל אילו הייתה דרגת נכותו מעבודה בשיעור 100%.

- אדם הזכאי ליותר מקצבה אחת מכוח ענפי ביטוח שונים, יבחר באחת הקצבאות. אם בחר הוא בקצבת נכות מעבודה במקום קצבת זקנה או קצבת שאירים, לא תפתח קצבת הנכות שלו מעבודה משיעור קצבת הזקנה או השאירים המגיעה לו.

 

לגבי מבוטח הזכאי לקצבת נכות מעבודה לצמיתות וגם לקצבת זקנה או שאירים, יכול המוסד לביטוח לאומי בתנאים מיוחדים, להוון את קצבת הנכות מעבודה, כלומר ישולם לו מענק חד-פעמי במקום קצבה, ולאחר ההיוון תשולם לו קצבת הזקנה או השאירים לה הוא זכאי.

יש לשים לב כי המוסד לביטוח לאומי רשאי לקזז מגמלת הנכות מעבודה חוב בדמי ביטוח שחייב המבוטח, מקדמות או מפרעות שקיבל על חשבון הקצבה או על חשבון גמלאות אחרות, סכומים ששולמו לו בטעות או שלא כדין ועוד.

 

פטור ממס הכנסה

נכה בעל דרגת נכות בשיעור של 100%, או בתנאים מסוימים 90%, עשוי להיות זכאי לפטור מתשלום מס הכנסה בהתאם לכללים שנקבעו. או הבקשה לפטור יש להגיש לפקיד השומה במקום המגורים.

 

סעיף 9 (5) לפקודת מס הכנסה מקנה פטור ממס עבור הכנסות של הבאים:

- עיוור

- נכה בשיעור של 100%

- נכה בשיעור של 90% נכות מפגיעות באיברים לפי חישוב מיוחד (נכות רפואית משוקללת בשיעור 89.1% ומעלה).

הפטור יחול על נכות רפואית בלבד ובתנאי שתקופת הנכות הכוללת בכל שנה קלנדרית, עולה על 184 יום.

הפטור ניתן עד לתקרת הכנסה המתעדכנת מידי שנה. התקרה שונה אם מדובר בהכנסה מיגיעה אישית כמו משכורת, הכנסה מעסק ועוד או כשמדובר בהכנסה שאינה מיגיעה אישית כמו ריבית, שכר דירה ועוד.

כדי לקבל זימון לוועדה רפואית כאמור, יש למלא ולהגיש את המסמכים הבאים:

- בקשה לפטור ממס.

- טופס הבקשה לוועדה רפואית בו מצוינים המחלות והליקויים מהם הינך סובל/ת או סבלת בעבר ולצרף מסמכים רפואיים מתאימים.

- טופס ויתור סודיות רפואית

- שובר אגרה ששולמה למוסד לביטוח לאומי

לאחר הגשת הבקשה יוזמן המבקש להתייצב בפני וועדות רפואיות שיתקיימו בין כותלי המוסד לביטוח לאומי. לאחר קבלת החלטת הועדות מהמוסד לביטוח לאומי, יתן פקיד השומה את החלטתו לגבי הזכאות לפטור ממס על פי סעיף 9 (5) לפקודת מס הכנסה. את הפטור לקבל לתקופה של שש שנים למפרע, לא כולל שנת המס השוטפת (בהתאם לתחולת הנכות הרפואית).העתק מפרוטוקול הועדה הרפואית אמור להשלח אל הנבדק ע"י פקיד השומה.

גמלת ניידות

כל מי שנפגע בצורה המגבילה אותו בניידותו, פגיעות ברגליים המסבות נכויות גבוהות, זכאי לקבלת גמלת ניידות.

את התביעה יש להגיש ללשכת הבריאות המחוזית המתאימה.

תביעות בגין מחלת הפוליו

מדינת ישראל תשלם פיצויים לכל מי שחלה במחלת פוליו (שיתוק ילדים) בישראל, ע"פ החוק לנפגע פוליו. יש להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי ובה נדרש התובע להוכיח כי אכן חלה במחלת הפוליו בישראל, ולקבל פיצוי כספי בהתאם לנכותו הצמיתה כפי שיקבע לו בביטוח הלאומי.

תביעה עפ"י החוק למניעת פעולות איבה

החוק קובע חזקה לפיה, נפגע אדם בנסיבות שיש בהן יסוד סביר להניח שנפגע פגיעת איבה, יראו את הפגיעה כפגיעת איבה אם לא הוכח אחרת.

הרשות המאשרת הממונה ע"י שר הביטחון היא הגוף המחליט באם אירוע כלשהו עונה להגדרת "פגיעת איבה", אם לאו.

על החלטת הרשות המאשרת, ניתן להגיש ערר בתוך 60 ימים לועדה לעררים, אשר בראשה שופט.

לאחר שהוכרת כנפגע פעולת איבה, תבדק באם נותרה לך נכות כלשהי עקב פעולת האיבה. קביעת דרגת הנכות נעשית ע"י הועדות הרפואיות. בעוד שהועדות הרפואיות יושבות מכח חוק הביטוח הלאומי, דרגת הנכות נקבעת לפי תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות) תש"ל – 1969. על החלטת ועדה רפואית ניתן לערור לועדה רפואית לעררים, ועל החלטתה של זו, ניתן לערער לבית הדין האזורי לעבודה, בשאלות משפטיות בלבד. מי שנקבעה לו דרגת נכות 10%-19% זכאי למענק חד פעמי. מי שנקבע לו נכות של 20% ומעלה, זכאי לתגמול חודשי. יובהר כי סכום המענק או התגמול החודשי, נקבעו בחוק ואינו מתחשב בשכרו או הכנסתו של המבוטח ממשלח יד, לפני הפגיעה.

© 2020 by DUDES.

עורך דין | פציעות ספורט | ביטוח לאומי